הצורך בחוות דעת מומחה לדיני הירושה בארה"ב

בהתאם לסע' 136 לחוק הירושה (תשכ"ה – 1965), בית המשפט בישראל מוסמך לדון בירושה של מי שהתגורר בישראל בעת מותו או שהותיר אחריו נכסים בישראל.

במקרים מסוימים, כאשר ירושת המנוח הייתה בעלת זיקה מסוימת לחו"ל (למשל, כאשר המנוח התגורר בחו"ל בעת מותו או כאשר צוואתו נערכה בחו"ל), בית המשפט בישראל ידון בירושתו על פי הדין שחל במקום מושבו הזר, אפילו שנכסי הירושה בהם מדובר מצויים בישראל  (וזאת על פי הוראות סעיפים 137-140 לחוק הירושה.)

במקרים כאלו, ידרוש בית המשפט חוות דעת מומחה בדיני הירושה הנהוגים במדינה הרלוונטית על מנת שניתן יהיה להנפיק צו ירושה או צו קיום צוואה.

למשל, כאשר מנוחה שהתגוררה בניו-יורק הורישה לבנותיה המתגוררות בישראל את הכספים המצויים בחשבון הבנק הישראלי שלה, בית המשפט בישראל יבקש מהבנות להציג חוות דעת מומחה לדיני הירושה בניו יורק, המסבירה כיצד יחולקו כספי חשבונות אלו על פי הדין הניו-יורקי.

במקרים רבים, הדרישה לחוות דעת מומחה היא דרישה פורמלית, ובית המשפט מצפה לקבלת מסמך תמציתי וברור. הכלל המרכזי עליו יש להקפיד הוא כי נותן חוות הדעת אכן יוכר על ידי בית המשפט כמומחה לדין הזר.